חסנין נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף ולחלופין בקשת אורכה להגשת כתב הגנה.

עסקינן בתובענה כספית על סך 52,100 ₪ אשר הגיש המשיב כנגד המבקשת, במסגרתה טוען, כי במסגרת עבודתו בוטח אצל המבקשת. לטענת המשיב, ביום 3.6.07 הציע נציג המבקשת כיסוי ביטוחי משלים לפיו במידה ויפגע בתאונה ויאבד את כושר עבודתו כמלגזן הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית בסך 6,000 ₪ וככל שעסקינן בתאונת עבודה בגינה הוא יקבל קצבה מהמל"ל הרי שהמבקשת תשלם לו קצבה חודשית אשר ביחד עם קצבת המל"ל תגיע לסכום של 6,000 ₪. המשיב טוען, כי יומיים לאחר רכישת התוכנית המשלימה, הוא נפגע בתאונת עבודה במסגרתה נפגעה ידו הימנית. התאונה הוכרה על ידי המל"ל ונקבעה למשיב נכות צמיתה בשיעור 90%. לטענתו, בהסתמך על דבריהם של נציגי המבקשת ולאור הפוליסה, הרי שדי בקביעת המל"ל כדי לחייב את המבקשת ואין לדרוש ממנו להוכיח את נכותו בדרך אחרת. עוד טוען, כי הפוליסה לא נמסרה לו ולא הובאה לידיעתו ועל כן המבקשת מנועה מלהסתמך על תניות פטור או תנאי המגביל את זכויותיו או אחריותה. לטענת המשיב, הוא פעל בהתאם לדרישות המבקשת והמציא לה את המסמכים הדרושים, ובין היתר חוות דעת רופא תעסוקתי, ואף על פי כן המבקשת לא שילמה לו דבר.

המבקשת עותרת, כי בית המשפט יורה על סילוק התובענה על הסף. לטענתה, בהתאם לתקנה 24(א)(3) לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 הרי שתביעות של חברים נגד קופות גמל, כאשר התביעה נובעת מהחברות בקופה וכן תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד- מעביד, הינה בסמכות ייחודית של בית הדין האזורי לעבודה. המבקשת טוענת, כי היא מוכרת כקופת גמל. עוד טוענת, כי אלמלא חברותו של המשיב בקופה לא היינו נדרשים לדון בטענותיו ולפיכך הסמכות לדון בתובענה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי דינה להדחות. לטענתו, סמכות בית הדין האזורי לעבודה אינה נקנית על פי הסעד אלא על פי עילת התביעה או על פי עילת התביעה וזהות הצדדים. המשיב טוען, כי תביעתו אינה נובעת מחברותו בקופת הגמל וכי עסקינן בתביעה על פי חוזה ביטוח רגיל. לטענתו, המבקשת אינה נתבעת מכוח היות קופת גמל כי אם בשל העובדה, כי בנוסף להיותה קופת גמל, היא עוסקת בשיווק חוזי ביטוח חיים. לטענתו, אין קשר בין היותו חבר בקופת גמל לבין הכיסוי הביטוחי אשר המבקשת שיווקה ואשר לפיו הוגשה התובענה. עוד ציין המשיב, כי התובענה הוגשה לפי חוק חוזה הביטוח. לטענתו, מכתב ההגנה ומהבקשה אשר הגישה המבקשת עולה, כי היא מודה שבין הצדדים קיימת מחלוקת במטריה הביטוחית. עוד טוען, כי מהתכתבות בינו לבין המבקשת עולה, כי האחרונה מודה, כי רכשה עבורו ביטוח רגיל בחברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ.

המשיב טוען, כי המבקשת מנצלת את היותה קופת גמל ומתעלמת מהעובדה שבנוסף לכך היא עוסקת בתחומים נוספים. לבסוף טען המשיב, כי אף אם תתקבל הטענה באשר להעדר סמכות, הרי שיש להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה ואין מקום להורות על סילוקה.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה לאיזה בית משפט מסורה הסמכות העניינית לדון בתובענה נשוא בקשה זו.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט.

חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 העניק לבית הדין סמכות ייחודית אשר תכליתה הינה ריכוז ענייני משפט העבודה במסגרת אחת, הבקיאה בתחום האמור. סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע, כי לבית הדין לעבודה מסורה סמכות ייחודית לדון ב"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 2, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי העניין; וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד".

סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מגדיר קופת גמל כדקלמן: "קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה 2 שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963".

הנה כי כן, בענייננו מתקיים התנאי באשר לזהות הצדדים, שכן אין מחלוקת, כי המבקשת הינה קופת גמל כהגדרת המונח בחוק והמשיב הינו חבר בקופה.

תנאי נוסף אשר צריך להתקיים על מנת שבית הדין לעבודה ייקנה סמכות ייחודית לדון בתובענה הינו, כי התובענה נובעת מהחברות בקופה או מחבותם של מעבידים לקופות. בענייננו, יש לבחון האם התובענה נובעת מהחברות בקופה והאם אלמלא החברות בקופה לא היה נוצר מצב לפיו נפגעת זכותו של התובע וקמה לו עילת תביעה. מצאתי, כי אף התנאי האמור מתקיים בענייננו. המשיב עותר לתגמולים להם הוא זכאי, לטענתו, בהתאם לתוכנית משלימה בה הוא חבר במסגרת חברותו בקופת הגמל. לפיכך, הרי שאלמלא חברותו בקופה לא הייתה קמה למשיב עילת התובענה אשר על בסיסה הוגשה התובענה בה עסקינן.

הנה כי כן, בענייננו מתקיימים התנאים לפיהם קנה לעצמו בית הדין לעבודה על פי חוק סמכות דיון ייחודית בתובענה בה עסקינן.

על אף האמור לעיל מצאתי, כי אין מקום להורות על סילוק התובענה על הסף ותחת זאת, מורה על העברתה להתברר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"א, 08 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: